לילה טוב?

ברכת "לילה טוב" שגורה בפי כל, אבל האם אנחנו יודעים מה המשמעות האמיתית של לילה טוב? שינה טובה, באיכותה ובכמותה, מביאה איתה תועלות בריאותיות רבות. מחסור בשינה או שינה לא מסודרת, עלולים להוביל להתדרדרות במצב הבריאות והתפתחות מחלות שונות.

ד"ר אייל רוזנצוויג, מהמרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחירות, במערך לאף אוזן גרון, ניתוחי ראש, צוואר, פה ולסתות.

המסתורין שבשינה

מראשית האנושות, ייצגה השינה שער אל המסתורין. האדם הישן מאבד קשר עם הסביבה ונמצא במצב הכרתי שאינו מאפשר זיכרון של המתרחש בשינה, אלא רק מעט מן החלומות. התרבויות העתיקות, נתנו ביטוי למסתורין זה. הידועה שבהן היא המיתולוגיה היוונית: אל השינה היפנוס היה אחיו של אל המוות טאנאטוס ובן דודם מורפאוס, היה האחראי על החלומות. קרבה "משפחתית" זו היא ביטוי לקשר שייחסו בין השינה למוות ובין היכולת לחלום לנבואה. תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בדברי חז"ל: "שינה אחת לשישים ממיתה", כלומר לתפיסתם, השינה הינה מיתה קטנה. מסתורין זה, בכל הקשור בשינה, המשיך גם לאחר התפתחות המדע והרפואה ולמעשה קיים עד ימינו.

ניסיונות לפתור את המסתורין הזה החלו בימי קדם, עם התובנה שלשינה חשיבות רבה לחיים תקינים ולבריאות. הוראות נרחבות להיגיינת שינה נאותה ניתן למצוא בכתבי הרמב"ם במאה ה-12 לספירה. הרפואה המודרנית החלה להתייחס לעניין השינה באופן מדעי רק במאה ה-20 ומחקר משמעותי על תהליכי השינה החל בשנות החמישים של המאה הקודמת. תחילה התקבלה התפיסה כי השינה הינה תהליך פסיבי בו מפחית הגוף את כל סוגי הפעילות ומשמר אנרגיה זמינה לחידוש הפעילות עם ההתעוררות. אך מאוחר יותר, עם התקדמות המחקר, הסתבר שהשינה הינה תהליך אקטיבי הניתן לאפיון באופן מעבדתי בשלושה שלבים המתחלפים זה בזה מספר פעמים במהלך הלילה: השינה השטחית, השינה העמוקה ושנת החלום.

 

מה באמת קורה כשאנחנו ישנים?

בזמן השינה מסלולי חילוף החומרים, שהיו פעילים בעירות, עוברים דיכוי. בו בזמן, נפתחים מסלולים אחרים המאפשרים חידוש מאגרי אנרגיה והתחדשות מבנים שנפגמו במשך הפעילות בזמן הערות. התברר שבעוד שבזמן ערות אנו עסוקים באינטראקציה עם הסביבה, הרי שבזמן שינה העיסוק מתרכז בפעילויות המופנות פנימה אל הגוף עצמו, על מרכיביו השונים.

שינה טובה היא למעשה שנת לילה הנמשכת בין שש לתשע שעות. בממוצע של שבע שעות בלילה, ללא הפרעות ו/או הפסקות.
מחקרים מגוונים שנערכו בעשרות השנים האחרונות, הוכיחו כי שינה טובה מהווה את סביבת הפעילות האופטימאלית להתחדשות גופנית וגם מוחית. כך לדוגמה, בעת השינה מתרחשות פעילויות הקשורות לגדילה והתפתחות וכמו כן עיבוד המידע אליו נחשפנו בשעות העירות. עיבוד המידע מתרחש בתוך שנת החלום והתעוררות בשלב שינה זה מביא את התהליך אל תוך המודעות ובא לידי ביטוי בחלומות אותם אנחנו חווים. בהמשך אנחנו גולשים לשלב השינה העמוקה. בשלב זה נוצרים במוחנו קשרים עצביים חדשים המיצגים את החוויות המעובדות ומאפשרים את צבירתם בתוך מאגר הזיכרון המוחי והעלתן מחדש בכל עת שיידרש. הפרעה בשלב שינה זה יפגום בתהליך גיבוש ובניית הזיכרון ארוך הטווח.
קיימות עדויות רבות לנזק הבריאותי הנגרם עקב חסך שינה. נזק זה מתבטא בהגברת תהליך ההזדקנות, פגיעה בזיכרון וביכולות ההכרתיות (קוגניטיביות), פגיעה ביכולת החיסונית של הגוף, הגברת הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, מחלות סרטן ועוד רשימה ארוכה של תחלואים מסוגים ומינים שונים. יש לציין כי חסך שינה בילדים פוגע הן בצמיחה הפיזית והן בהתפתחות המוחית.

מדוע לא ישנים טוב?

כאמור, שינה נמדדת במשכה ובאיכותה. הפגיעה באיכות השינה עלולה להתרחש מסיבות התנהגותיות או מסיבות רפואיות.
במחקרים שבוצעו הסתבר כי בעולם המערבי התפתחה תופעה של חסך שינה התנהגותי. הסיבות לכך מרובות: אורח חיים תובעני, התארכות שעות העבודה, זמינות ומיידיות התקשורת באמצעות המחשב או הסלולר, הרצון להספיק כמה שיותר ועוד צרכים מרובים אחרים. מסתבר שלאורך השנים האחרונות הזמן המוקדש לשינה הלך והצטמצם. כך לדוגמה, בישראל ירד בשנים האחרונות משך השינה הממוצע משבע שעות לשש שעות. חשוב לדעת שלא ניתן להרגיל את גופנו לצרוך פחות שעות שינה ולכן אין להתייחס לזמן השינה כבנק שעות הנותן 'הלוואה', שתוחזר או לא תוחזר בהמשך.
לעיתים תכופות נפגמת השינה בנסיבות רפואיות. אחד מהגורמים הנפוצים ביותר הינו הפרעת נשימה בשינה, המופיעה בכ- 7% מהאוכלוסייה הבוגרת. זהו מצב בו מחזורי הנשימה משתבשים עד כדי 'דילוג' על חלק מהנשימות, מה שמוביל לירידה משמעותית ביעילות הנשימה. הסיבה העיקרית להפרעת נשימה בשינה היא היצרות מעבר האוויר בלוע. היצרות זו יכולה להיגרם עקב השמנת יתר או בגלל מבנה עצמות הפנים והגולגולת. במקרים רבים מדובר בשילובם של גורמים אלו יחדיו, המובילים לרפיון השרירים בלוע. הרפיון מוביל לחסימה, החסימה פוגעת בתחלופת האוויר, ריכוז החמצן בדם יורד באופן משמעותי וריכוז הפחמן הדו חמצני עולה. בשלב זה הגוף מרגיש מצוקה המובילה ליקיצה קצרה, ש'מסדרת' את הבעיה, גורמת למתח השרירים בבית הבליעה לשוב ולעלות ולמעבר האוויר להיפתח מחדש.

נשימה תקינה: האוויר זורם דרך האף והריאות אל בית הבליעה והריאות.		הפרעת נשימה בשינה: החיך והלשון צונחים לאחור וחוסמים את דרכי האוויר

הנזקים הצפויים:

אצל הסובלים מהפרעת נשימה בשינה עלולים להתרחש מאות אירועים כאלו (חסימה – יקיצה -הרדמות) במשך הלילה. השינה הופכת לבלתי מרעננת וגורמת לעייפות כרונית. בנוסף, חסך השינה כתוצאה מהפרעת הנשימה, פוגע בתהליך חילוף החומרים, וכאמור, הסיכון לעליית לחץ דם ולהתפתחות מחלות לב וכלי דם מוכפל, בנוסף לעליה בסיכון למחלות נוספות.
קיימת פגיעה גם באיכות החיים - ההפרעה גורמת לנחרה רמה (בלשון עממית "נחירות רועשות") האופיינית למצב זה. הנחרה גורמת לפגיעה באיכות השינה של בן\בת הזוג ולפגיעה נוספת באיכות החיים ובזוגיות.

הפתרונות המוצעים:

סביבת שינה תקינה: הפתרון הראשון הינו התנהגותי וקשור בשמירה על "סביבת השינה". אי לכך, הרחקת מקורות אור ורעש מהסביבה בה ישנים, הוצאת הטלוויזיה, המחשב והפלאפון מחדר השינה, שמירה על תנאי טמפרטורה ולחות נכונים, הימנעות מצריכת מזונות מעוררים או משתנים (כגון קפה או תה), הרחקת שעת ארוחת הערב מזמן השינה בלפחות שלוש שעות, הימנעות מביצוע פעילות ספורטיבית אינטנסיבית בשעות הערב המאוחרות - כל אילו נכללים בכללי היגיינת השינה הנכונה ומועילים מאוד לשימור איכות השינה.
טיפול שמרני: הרפואה כיום מציעה פתרון באמצעות שני סוגי מכשירים. האחד הינו מכשיר ה C-PAP  המוצמד אל הפנים באמצעות מסיכה בזמן השינה ומאפשר זרימת האוויר על ידי לחץ מוגבר. המכשיר האחר הינו התקן פה המולבש על השיניים בלילה ותומך בלסת התחתונה על מנת למנוע צניחת הלשון הגורמת במקרים רבים להפרעת הנשימה בשינה. מדובר במכשירים יעילים אך כיוון שהשימוש בהם עלול לפגוע בנוחות השינה, ההיענות לטיפול בהם פוחתת, כך שרק כ-50% מן הנזקקים לטיפול אכן נהנים ממנו.
טיפול כירורגי: כמענה נוסף ואלטרנטיבי לטיפולים השמרניים ולאור המשמעויות הבריאותיות הקשות של הפרעת הנשימה בשינה, התפתחו בשנים האחרונות גם פתרונות ניתוחיים. לאחר ביצוע אבחון לאיתור הבעיה המדויקת ובדיקות נוספות המאשרות שהמטופל מתאים לטיפול כירורגי המותאם באופן אישי – ניתן להגיע לכ-75% אחוזי הצלחה.

חשיבות האבחון

נחרות, שינה לא מרעננת, עייפות יומית ונטייה להירדם במצבים פאסיביים, יובש פה בלילה, יקיצות מרובות ותכיפות במתן שתן, מהווים תסמינים מזהים נפוצים להפרעת נשימה בשינה. גם בן/בת זוג יכולים להעיד על הבעיה.
מומלץ למי שסובל מאחד או יותר מן התסמינים הללו, לפנות לבדיקה. התהליך האבחוני חשוב לא פחות מהטיפול שאחריו, כיוון שרק לאחר אבחון הבעיה המדויקת, ניתן להתאים את הטיפול הנכון באופן אישי לכל אדם. ככל שמקדימים לטפל בבעיה, כך ניתן לקבל תוצאות טובות יותר לאיכות שינה, איכות חיים ובריאות.