מחלות החורף, בחלקן נגרמות על ידי חיידקים ובחלקן הן מחלות ויראליות הנגרמות ידי נגיפים. האם ניתן למנוע את מחלות החורף? מדוע יש נטייה להידבק יותר בחורף? ומה חשוב לדעת על חיסונים נגד שפעת?
מחלות ותופעות חורף הן שם כולל למגוון תופעות בריאותיות, ששכיחותן עולה בתקופת החורף. הנפוצות שבהן הן:
- התקררות (Common cold)
התקררות היא שם כולל להידבקות בנגיפים שונים, הגורמים לנזלת, כאבי ראש, שיעול, חום והרגשה כללית רעה.
- דלקת גרון, דלקת בשקדים (Pharyngitis, Tonsillitis)
מחלה המתאפיינת בחום גבוה, הגדלת בלוטות לימפה וכאבים בגרון, המלווים לעתים בצרידות, נזלת ושיעול. רוב דלקות הגרון נגרמות כתוצאה מזיהום ויראלי, אולם המחלה יכולה להיגרם כתוצאה מזיהום חיידקי.
- שפעת (Influenza)
מחלה נגיפית מדבקת התוקפת את דרכי הנשימה. המחלה מלווה לרוב בחום (מעל 38 מעלות צלזיוס), כאבי גרון, כאב ראש, נזלת, שיעול, כאב שרירים, חולשה, עייפות ואיבוד תיאבון.
מחלות החורף מלוות בדרך כלל בנזלת ושיעול:
- נזלת - נזלת נגרמת על ידי נגיפים (וירוסים), היוצרים דלקת ברירית האף והסינוסים, שבאה לידי ביטוי בצורה נזלת.
- שיעול - שיעול נגרם כתוצאה מהיווצרות תגובה דלקתית בדרכי הנשימה, או בעקבות הצטברות של נזלת וליחה, הגורמות לגירוי דרכי הנשימה.
לדברי ד"ר רונן בן- עמי, מומחה ברפואה פנימית ומחלות זיהומיות, מנהל היחידה למחלות זיהומיות של המרכז הרפואי ת"א, מחלת השפעת מסוכנת במיוחד לאוכלוסיות הבאות:
- ילדים צעירים.
- מבוגרים מעל גיל 65.
- נשים הרות או נשים המתכננות היריון.
- חולים הסובלים ממחלות כרוניות, כגון: אי ספיקת כליות, אסתמה, מחלות לב, מחלות נוירולוגיות, סוכרת ומחלות כבד.
- חולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון, כגון: חולי סרטן.
- חולים המטופלים בסטרואידים.
- אנשים הסובלים מהשמנת יתר.
לדברי ד"ר בן-עמי, באוכלוסיות אלה, עלולה המחלה להסתבך בדלקת ריאות, ו/או לגרום להחמרה של מצבים כרוניים קיימים, כמו אי ספיקת לב ומחלת ריאות כרונית.
מה גורם למחלות החורף?
"מחלות החורף נגרמות בעקבות הדבקה מאדם לאדם. ההדבקה היא טיפתית, כלומר: בכל פעם שאדם עם התקררות או שפעת, משתעל או מתעטש, טיפות זעירות המכילות את הווירוס מתפזרות באוויר ועלולות להדביק את האנשים בסביבה. חלק ממחלות החורף מועברות במגע, למשל: כאשר אדם החולה בשפעת מזהם חפצים, ואדם אחר נוגע בהם".
מדוע זה קורה דווקא בחורף?
החורף מתאפיין במספר גורמים התורמים לעלייה בשכיחות המחלות:
- יותר אנשים במקומות סגורים - בחורף, אנשים שוהים בחללים בעלי חלונות סגורים בגלל הקור והגשם, וכיוון שפחות אנשים שוהים בחוץ - גם הצפיפות עולה. השילוב בין הצפיפות להיעדר אוורור מעלה את הסיכון להעברת מחלות מאדם לאדם.
- מחלות כרוניות מגבירות הידבקות - אצל חולים במחלות כרוניות המערכת החיסונית חלשה יותר. עקב כך, הם נוטים להידבק יותר, ובנוסף, חלקם יחוו מחלת חורף שכיחה כמו הצטננות באופן קשה יותר, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
- פחות שעות אור – יותר דיכאון - בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההבנה לגבי ההשפעה של מצבי דחק (סטרס) על מצבים גופניים, כגון: כאב ומערכת החיסון. לדברי ורד עצמון משולם, פסיכולוגית רפואית בחטיבה הכירורגית של המרכז הרפואי ת"א, מצבים של דחק פיסי או נפשי עלולים להחליש את המערכת החיסונית.
"מחקרים מראים כי בימי החורף, עם התקצרות הימים והירידה בחשיפה לאור השמש, מתפתחת בקרב חלק מהאוכלוסייה נטייה לתסמיני דיכאון ולשינויים במצב הרוח. שינויים אלה מתבטאים בחוסר חשק, עייפות, שינויים בהרגלי אכילה ועצבנות יתר בגוף. תגובות רגשיות כגון אלה, משפיעות גם על היחלשות המערכת החיסונית. ככל שהדחק (סטרס) כרוני יותר - כך נשארת הדלקת יותר זמן בגוף".
כיצד ניתן למנוע או להקטין את תחלואת החורף?
קיימות שתי דרכים עיקריות שבהן אנחנו יכולים להקטין משמעותית את הסיכון לחלות בחורף.
האחת - להקפיד על כללים בסיסיים של היגיינה אישית, על מנת למנוע העברה של מחלות מאדם לאדם:
- להימנע ממגע מיותר - העברת מחלות נעשית רובה ככולה על ידי הידיים. פעילות שגרתית כמו לחיצת יד, או מגע עם חפצים המשמשים מספר רב של אנשים, כמו ידיות של דלתות או מזוזות – מאפשרים הדבקה. לכן, מומלץ להימנע ממגע מיותר ו/או לרחוץ ידיים בתדירות גבוהה יותר, במים וסבון.
- להתעטש אל קפל המרפק - בזמן התעטשות יש לכסות את הפה ואת האף. מומלץ להתעטש אל תוך כפל המרפק ולא אל כף היד.
- לא להעביר מפה לפה – כלים, סכו"ם, כוסות ובקבוקי שתייה.
והשנייה – להתחסן נגד שפעת, שזוהי הדרך היעילה ביותר למנוע הידבקות במחלה.
האם חיסון נגד שפעת מקטין את הסיכון להידבק בשפעת העונתית?
מידת הסיכון להידבק בשפעת תלויה במידת החשיפה לחולים בשפעת. חיסון מונע 70-90% ממקרי השפעת, והוא נחשב לבטוח ביותר, עם שיעור נמוך של תופעות לוואי קלות. החיסון מקנה הגנה משמעותית, והוא מומלץ לכלל האוכלוסייה מגיל חצי שנה, וחשוב במיוחד לחולים בקבוצות הסיכון השונות.
קיימים שני סוגי חיסון עיקריים נגד שפעת:
חיסון מומת - ניתן בזריקה ומיועד לכלל האוכלוסייה, החל בגיל חצי שנה ומעלה. חיסון זה מתאים גם לנשים בהיריון ולעובדים בתחום הבריאות
חיסון חי מוחלש (FluMist) - ניתן בתרסיס לאף ומיועד לילדים ולמבוגרים בריאים מגיל שנתיים ועד 49 שנים. חיסון זה אינו מתאים לחולי אסתמה, לחולים במחלות כרוניות אחרות, לאנשים עם מערכת חיסון לקויה ולנשים בהיריון.
מה לגבי ילדים מתחת לגיל חצי שנה?
ילדים מתחת לגיל חצי שנה אינם יכולים לקבל חיסון לשפעת. הדרך היעילה ביותר להגן על ילדים צעירים היא לוודא שכל בני המשפחה יתחסנו נגד השפעת.
עוד כמה דברים שחשוב לתת עליהם את הדעת בנושא חיסוני השפעת:
- זני השפעת מתחלפים בכל עונה, ולכן, חשוב להתחסן כל שנה מחדש
- יש לקחת בחשבון כי החיסון מתחיל לפעול רק שבועיים ימים לאחר ההתחסנות
