אובאיטיס

אובאיטיס הינה קבוצת מחלות דלקתיות המערבות את אחד מחלקי הענביה (אובאה) - החלק הפנימי של העין, המצוי בין הלובן (סקלרה) לרשתית ומורכב מהקשתית (צבע העין), הגוף הציליארי (שריר מאחורי הקשתית), והדמית (כורואיד - רקמה התומכת ברשתית).

אובאיטיס עלולה לגרום לפגיעה קשה בראייה ואף לעיוורון. מחקרים אפידמיולוגים מעריכים כי 10% ממקרי העיוורון בארה"ב, נגרמו מאובאיטיס - מספר גבוה, בהתייחס לשכיחות המחלה, המדגיש את הסיבוכים הרבים העלולים להיגרם בעקבותיה.

הגורמים לאובאיטיס

אובאיטיס עשויה להופיע כאחד הסימנים של מחלה כללית בגוף או כמחלה המתבטאת בעיניים בלבד.

המחלות הנפוצות המלוות באובאיטיס הן:

• מחלות דלקתיות אוטואימוניות כגון: בכצ'ט, סרקואידוזיס, זאבת, וגנר גרנולומטוזיס, דלקת מפרקים (ארטריטיס), בילדים ומבוגרים
• מחלות דלקתיות של המעי (קרוהן, קוליטיס אולצרטיבית), פסוריאזיס.
• מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי מחולל ידוע נגיפים: הרפס סימפלקס, הרפס זוסטר, ציטומגלו וירוס, נגיף האיידס.
• חיידקים: חיידק השחפת, חיידק העגבת.
• פרזיטים: טוקסופלזמה, טוקסוקרה.
• פטריות: קנדידה, אספרגילוס, קריפטוקוק.
• מחלות שמתבטאות כאובאיטיס אך הגורם להן איננו דלקת.
• מחלות ממאירות - לויקמיה, לימפומה, מלנומה ממארת, גידולים עיניים
• מחלות אוטואימוניות - טרשת נפוצה, VKH.
  
  

סוגי האובאיטיס

• אובאיטיס קדמית (איריטיס, אירידוציקליטיס) - מהווה כ-75%-60% ממקרי האובאיטיס. התהליך הדלקתי מערב את הקשתית ו/או הגוף הצילארי, ומקורו לרוב אידיופתי. שכיח בקרב מבוגרים צעירים, בגילאי 50-20, אך גם בילדים.
• קבוצה גדולה נוספת הינה אובאיטיס הקשורה ב-HLA B27 (עם או בלי פונדילוארטרופתיה).
• הגורם הזיהומי השכיח ביותר הינו נגיף ההרפס.
• תרופות כמו ריפבוטין, או צידופוביר, הניתנות לחולי איידס, עלולות לגרום לאובאיטיס קדמית.
  הסימפטומים כוללים אודם, כאב בעין, פוטופוביה וירידה בראייה. בבדיקה, עשויים לגלות גירוי לחמיתי, משקעי תאי דלקת על אנדותל הקרנית, תאי דלקת וחלבון בנוזל הלשכה הקדמית, הידוקים של הקשתית לעדשה שמאחוריה, ונודולים על הקשתית. במקרים קשים של אובאיטיס קדמית, נוצר לעתים פלס של חומר לבן הנקרא היפופיון.
  
  

אובאיטיס אמצעית

• ויטריטיס, פארס פלניטיס - דלקת של הרשתית ההקפית והפארס פלאנה עם בסיס הזגוגית, מהווה כ-20%-10% ממקרי האובאיטיס.
• הגורמים השכיחים הם אידיופתי Parsplanitis, סרקואידוזיס, ומחלת LYME Multiple Sclerosis מלווה לעתים בתהליך דלקתי בזגוגית, ובסדרות מסוימות מהווה עד 5% מכלל המקרים. לימפומה תוך עינית, כביטוי ללימפומות של מערכת העצבים המרכזית, עשויה לחקות אובאיטיס אמצעית, ויש לחשוד בה בעיקר בקבוצות הגיל המבוגרות.
• הסימפטומים הינם בעיקר Floaters (נקודות / צורות צפות בשדה הראייה), שמקורן בהימצאות תאי דלקת וחלבון בזגוגית.
• בבדיקה ניתן למצוא גם צברי תאי דלקת, בעיקר בהיקף התחתון של הזגוגית, המזכירים כדורי שלג ונקראים Snow Balls. תיתכן ירידה בחדות הראיה, בשל בצקת באיזור מרכז הראייה (המקולה).
  
  

אובאיטיס אחורית

• דלקת של הכורואיד (דמית), או הרשתית. הסוג הכי פחות שכיח מבין קבוצות האובאיטיס.
  הסימפטומים הינם בעיקר Floaters וירידה בראייה.
• בבדיקה נמצא נגעים המערבים את הכורואיד, ו/או הרשתית ותיתכן וסקוליטיס.
• המחוללים הזיהומיים עלולים להיות: חידקיים (שחפת, סיפיליס, בורליה, ברטונלה), ויראליים
  (הרפס סימפלקס, זוסטר, CMV, HIV), פטריתיים (קנדידה, אספרגילוס, קריפטוקוקוס), או פרזיטריים (טוקסופלסמה, טוקסוקרה).
• מחוללים נוספים: מחלות אוטואימוניות סיסטמיות כגון בכצט, סרקואידוזיס ולופוס.
  
  

בירור אבחנתי

• אנמנזה מקיפה הינה הבסיס לבירור אובאיטיס.
• הפרטים החשובים באבחנת המחלה הינם, גיל, מוצא אתני, חשיפה לחיות, ביקור במקומות אנדמיים, הרגלים מיניים, מקורות מזון ושתייה.
• מכיון שאובאיטיס עלולה להיות קשורה במחלות ססטמיות מגוונות, יש לבצע סקירת מערכות מלאה, בהתאם לסוג האובאיטיס. הבדיקות מבוצעות בהתאם לסוג האובאיטיס הקיים, למעט מקרה של אירוע יחיד של אובאיטיס קדמית חד-עינית קלה.
  
  

הבדיקות הקיימות

• הדמיית העין: US ,FA ,OCT
• בדיקות דם: ספירת דם וכימיה רחבה, מדדי דלקת - שקיעת דם, CRP, קולגנוגרם - ANA, dsDNA, ANCA ,RF, סרולוגיה לסיפיליס, לברטונלה ולבורליה, נוגדנים לוירוסים, בדיקות ל-HLA B5-B51 ,HLA A29 ,HLA B27; בדיקת ACE; בדיקת PCR לפתוגנים שונים.
• תבחין מנטו, ובהתאם לתוצאותיו - בדיקת קונטיפרון.
• כיח מגורה.
• בדיקות שתן (כולל אנליזת שתן).
• צילומי רנטגן: חזה, עמוד שדרה, אגן.
• הדמיית ראש (MRI)
  
  

לא בכל מקרה של אובאיטיס יבוצעו כל הבדיקות הללו, אלא בהתאם לסוג הדלקת וממצאי האנמנזה.
הטיפול והמעקב אחר חולי האובאיטיס נעשה פעמים רבות בשיתוף עם מחלקות ויחידות נוספות בביה"ח וביניהן: ראומטולוגיה, ריאות, עור, גסטרואנטרולוגיה, נפרולוגיה, נוירולוגיה, מרכז האיידס, היחידה למחלות זיהומיות ומחלקת ילדים.

הטיפול באובאיטיס

הטיפול באובאיטיס קדמית הינו לרוב מקומי. טיפות סטרואידים כמו דקסמטזון (סטרודקס, מקסידקס) ופרדניזולון אצטט (פרד פורטה) ניתנות במינונים שונים בהתאם לחומרת הדלקת.
בנוסף, ניתנות טיפות המשתקות את השריר הציליארי ומרחיבות את האישון (מידרמיד/ציקלופנטולט/ אטרופין), ומסייעות בהקלה על הכאב הנובע מספזם של השריר הציליארי, וכן במניעת היווצרות הדוקים של הקשתית לעדשה. במקרים של היענות ירודה, ניתן להזריק סטרואידים סביב גלגל העין . במקרים חמורים יותר, ניתן פרדניזון באופן פומי.
טיפול מקומי בטיפות אינו יעיל באובאיטיס אמצעית או אחורית. כאשר המחלה הינה חד עינית, ניתן לטפל בהזרקות סטרואידים סביב גלגל העין או אפילו לתוך חלל הזגוגית. במחלה דו עינית מומלץ לתת טיפול פומי.

עמוד התווך של הטיפול האנטי דלקתי הוא עדיין בסטרואידים, בדרך-כלל פרדניזון. הטיפול יעיל, אולם בשימוש במינון גבוה או ממושך, יהיה כרוך בתופעות לוואי. במקרים בהם הטיפול בפרדניזון איננו יעיל, מלווה תופעות לוואי וכאשר נדרש טיפול ממושך, יש להוסיף טיפול ציטוטוקסי, ולהוריד בהדרגה את הטיפול בפרדניזון. הטיפול כולל תרופות אנטימטבוליטיות כגון מתוטרקסט, אזטיופרין (אימורן), מיקופנולט מופתיל (סלספט), ותרופות המעכבות תאי T כמו ציקלוספורין.

בשנים האחרונות, נכנסו לשימוש גם תרופות ביולוגיות כגון:

• נוגדי TNF אלפא: אינפליקסימב (רמיקייד), אדלימומב (הומירה)
• אנטגוניסטים לרצפטור ל IL2: דקליזומב (זנפקס)
• נוגדן ללימפוציטים מסוג B: ריטוקסימב (מבטרה) ואינטרפרון אלפה.
  
  

לסיכום, אובאיטיס עלולה לגרום לפגיעה בראייה ובמקרים קשים לאובדן ראייה. לפרק הזמן שחולף בין הופעת המחלה לבין אבחונה ומתן טיפול מתאים, משמעות מכרעת בתוצאת הראייה הסופית. קיימת חשיבות רבה להפניית ילדים ומבוגרים עם מחלות כלליות העלולות לגרום לאובאיטיס ו/או להפניית חולים שאובחנו עם אובאיטיס, למרפאה המתמחה בטיפול במחלות דלקתיות של העיניים, לאישוש האבחנה ומתן טיפול מתאים.