חולי סרטן ומחקר קליני

מהן זכויות החולה במסגרת השתתפות במחקר קליני בסרטן, וכיצד הן מוגנות?

לחולה מספר זכויות שרצוי לדעת עליהן על מנת שתתאפשר לו הגנה מכל פגיעה אפשרית:

• קבלת טיפול במסגרת ניסוי קליני תלויה רק בבחירה החופשית של החולה. ייתכן שהטיפול המוצע במסגרת הניסוי הוא רק אפשרות טיפולית אחת מתוך האפשרויות הקיימות, לכן חשוב לשוחח עם הרופא המטפל ויחד להגיע לבחירת האפשרות הטיפולית העדיפה.
• זכות החולה להחליט על הפסקת הטיפול ופרישה מהמחקר בכל עת על-פי רצונו. במקרה של פרישה חשוב ליידע על כך את רופא המטפל.
• במידה והחולה החליט להשתתף בניסוי הרופא והצוות הרפואי יעקבו בקפידה אחר תגובתו לטיפול במשך כל המחקר.
• אם יתברר במהלך קבלת הטיפול כי נגרם חלילה נזק כלשהו כתוצאה מהטיפול, יופסק מיד מתן הטיפול במסגרת המחקר. במקרה כזה יוצע לחולה על ידי הרופא טיפול אחר.
• אם החולה החליט שלא להשתתף בניסוי, או לפרוש ממנו, הרופאים ימשיכו בטיפול המיטבי ביותר ולא ייגרם לחולה כל נזק בעקבות ההחלטה.
  

מהו "טופס הסכמה מדעת"?

אחת הזכויות הבסיסיות של החולה היא הזכות להסכים מתוך ידיעה, כלומר, לקבל את כל המידע על הניסוי והטיפול על מנת שההסכמה להשתתף בניסוי תהיה מתוך הבנה.

לפי חוק הרופא חייב לתת לחולה את כל ההסברים על המחקר ולהחתים את החולה על טופס הסכמה מדעת לפני שיוכל לבצע את הבדיקות והבירורים הקשורים להשתתפות במחקר או להתחיל בטיפול הניתן במסגרת המחקר. 
לטופס הסכמה מדעת מצורף הסבר מפורט על הניסוי, על הטיפול הניתן במסגרתו, על תופעות הלוואי העלולות להיגרם, על אופן קבלת הטיפול, על היתרונות והחסרונות שבהשתתפות במחקר, ועל הבדיקות אותן יש לעבור במהלך הניסוי. טופס ההסכמה כולל מידע על התחייבות של הרופא להמשיך לתת טיפול טוב גם אם החולה החליט לפרוש מהמחקר מכל סיבה שהיא.
בטופס ההסכמה מספר טלפון שבאמצעותו ניתן לפנות בכל שאלה או בעיה שתתעורר במהלך קבלת הטיפול.

הרופא יחתום על טופס ההסכמה מדעת. זכות החולה לקבל העתק של הטופס החתום למשמרת בביתו.

הסכמה מדעת היא תהליך מתמשך לאורך כל זמן הניסוי. זכותך החולה לשאול שאלות ולקבל תשובות והסברים לפני הסכמה לכל פעולה במהלך קבלת הטיפול במסגרת הניסוי. 
חתימה על טופס הסכמה מדעת לא מונעת מהחולה להחליט להפסיק השתתפותו בניסוי בכל עת, אבל במקרה כזה מומלץ ליצור קשר עם הרופא המטפל ולשוחח איתו על כך.
לפני כניסת החולה למחקר קליני, רופא המחקר חייב ליידע את רופא המשפחה על היות החולה מועמד לקבלת טיפול במסגרת מחקר קליני. הקשר עם רופא המשפחה ייעשה בתנאי שהחולה הסכים לכך.

איך מתנהל המחקר הקליני בסרטן ואיך מוגנים המשתתפים בו? 
מחקר קליני בבני אדם מנוהל על פי כללים מדעיים ואתיים קפדניים.  לכל מחקר קליני יש תוכנית מחקר (פרוטוקול) שמגדירה כיצד לפעול לכל אורך שלבי המחקר. את  הפרוטוקול מכינים חוקרים, שהם רופאים מומחים המובילים בתחומם.

בתוכנית מפורטים בין היתר מספר החולים שייכללו בניסוי, אלו בדיקות רפואיות יעברו ובאיזו תדירות. אותו פרוטוקול נמסר לכל הרופאים המטפלים בחולים אשר עתידים להשתתף במחקר.
על מנת להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם, כל פרוטוקול ניסיוני עובר אישור על ידי ועדה אתית היא ועדת הלסינקי של המוסד הרפואי בו ייערך הניסוי.
ועדת הלסינקי כוללת יושב ראש, רופאים מתחומי רפואה שונים, נציג בתי המרקחת ונציג ציבור. כל אחד מהמשתתפים מקבל לקריאה העתק של הפרוטוקול והמסמכים הנלווים אליו. המסמכים הנלווים יכולים להיות טופס הסכמה מדעת של החולה להשתתף בניסוי, שאלון איכות חיים וטופס התחייבות החוקר לאספקת התרופה או המכשיר הנבדק, ללא תשלום.
חברי ועדת הלסינקי קוראים בעיון את החומר המוגש כדי לבדוק אם הניסוי יבוצע על פי הכללים הנאותים, והאם ההסבר הניתן למשתתפים בניסוי מספק. לאחר שקראו את החומר הרלוונטי לניסוי, מתכנסים חברי ועדת הלסינקי לדיון.
החוקר האחראי על הניסוי בבית-החולים מציג את הפרוטוקול בפני הועדה ולאחר מכן מתקיים דיון, בו כל חבר ועדה מביע את דעתו. בסוף הדיון מתקבלת החלטה האם לאשר את הניסוי או לדחות אותו.
במקרים מסוימים, לאחר שועדת הלסינקי מחליטה לאשר את הניסוי, מעביר יושב ראש הוועדה את כל החומר הקשור לניסוי לאישור נוסף של משרד הבריאות. רק לאחר קבלת האישור ממשרד הבריאות יש לחוקר אישור להתחיל בניסוי.

הקריטריונים להכללה ולאי הכללה במחקר הקליני במחלת הסרטן

הטיפול במסגרת מחקר ניתן רק לחולים שהטיפול יכול להועיל להם או לאיכות חייהם, ולא יינתן לחולים שהטיפול עלול להזיק להם.
בכל ניסוי קליני משתתפים חולים בעלי מאפיינים עיקריים דומים. פרוטוקול המחקר מתאר את המאפיינים הספציפיים הנדרשים מהחולה על מנת שישתתף בניסוי. מאפיינים אלה כוללים לדוגמה קריטריונים כגון גיל, מין, סוג המחלה, שלב המחלה, האם הייתה לחולה מחלת סרטן אחרת בעבר, האם טופל כבר בתרופה או בדרך אחרת במחלה, האם הוא סובל מבעיות רפואיות נוספות מלבד סרטן ועוד.
על פי המאפיינים האלו ייקבע האם החולה מתאים להשתתף בניסוי. קביעת הקריטריונים חשובה על מנת להגן על החולים והן כדי שתוצאות המחקר תהיינה מהימנות.

ניסויים קליניים בסרטן - ארבעה שלבים

מחקרים קליניים באונקלוגיה מתנהלים בארבעה שלבים. ההבדל בין כל אחד מהשלבים נובע מהשאלה שעליה המחקר מנסה לענות, מאוכלוסיית החולים המתאימים לניסוי וממספר החולים המשתתפים בו.

שלב 1  (PHASE I)
בדיקת תרופה/טיפול חדשים בקבוצת נבדקים קטנה (20-80).
זוהי בדיקה ראשונית להערכת בטיחות הטיפול, להגדרת טווח המינון הבטוח לשימוש, ולזיהוי תופעות לוואי אפשריות. הטיפולים הנבדקים בניסוי שלב 1 עברו בדיקות קודמות מקיפות במעבדה והחוקרים שוכנעו כי הם עשויים להיות בעלי תועלת בטיפול בסרטן. כאשר ניסוי נכנס לשלב זה של מחקר, יש כבר לחוקרים מידע על תופעות הלוואי הצפויות אבל מידע זה אינו מלא. לכן, בזמן מתן הטיפול נערך מעקב קפדני אחר תופעות הלוואי אצל החולים המשתתפים בניסוי.
בניסוי שלב 1 יכולים לרוב להשתתף מי שמחלתם מתקדמת והפסיקה להגיב לטיפולים קודמים שקיבלו.

שלב 2  (PHASE II)
גם בשלב 2 משתתפים מספר קטן יחסית של חולים (100-300).
כאשר הטיפול החדש מגיע לניסוי בשלב זה לרופאים יש כבר מידע רב יותר על הטיפול, שנאסף בשלב 1. בשלב 2 מתרכזים בבדיקת ההשפעה של הטיפול החדש על המחלה: בודקים אם הגידול קטן כתוצאה ממתן הטיפול, אם מצבו של החולה משתפר ואם יש שיפור בבדיקות הדם, בסמנים של המחלה וכד'.
בשלב זה נבדקת בעיקר יעילות הטיפול, תוך איסוף מידע נוסף לגבי בטיחותו ותופעות לוואי אפשריות.

שלב 3  (PHASE III)
הטיפול החדש נבדק בניסוי שלב 3 לאחר שהוכח כיעיל בניסוי בשלב 2. בשלב זה מספר משתתפים בדרך כלל גדול וכולל מאות ולעיתים אלפי חולים מבתי חולים שונים ובדר"כ ממספר רב של מדינות.
מטרת הניסוי בשלב זה היא להשוות את יעילות הטיפול החדש, לעומת יעילות הטיפול המקובל והמאושר לשימוש במחלה, ואת תופעות הלוואי הנגרמות בזמן מתן הטיפול החדש, לעומת התופעות שגורם הטיפול המקובל.
 
שלב 4  (PHASE IV)
שלב 4 מתקיים לאחר אישור התרופה/הטיפול לשיווק מסחרי. מטרת שלב זה היא איסוף מידע לגבי תופעות לוואי באוכלוסיות מטופלים שונות, ובחינת ההשפעות ארוכות הטווח של הטיפול.

סוג נוסף של מחקר הוא מחקר גישה מורחבת (expanded access trial)
מתן תרופות מחקר לחולים עם מחלה קשה שאינם מתאימים לקבל טיפול במסגרת של מחקר מבוקר ולא קיים עבורם טיפול חלופי מתאים.
מסגרת זו מאפשרת לחולים לקבל טיפול שנמצא עדיין בשלבי מחקר מתקדמים ולפני קבלת אישור סופי, כאשר לא קיימות אפשרויות טיפול אחרות למצב שבו הם נמצאים.

מושגים מקצועיים

• ניסוי קליני - מחקר רפואי בבני אדם.
• פרוטוקול - תכנית המחקר.
• ועדת הלסינקי - ועדה אתית המחליטה האם לאשר את עריכת הניסוי. הועדה כוללת יושב ראש, רופאים מתחומי רפואה שונים, עורך דין, או איש דת, נציג בתי המרקחת ונציג ציבור.
• החוקר הראשי - בדרך כלל רופא מומחה לסרטן (אונקולוג), שאחראי על כתיבת פרוטוקול המחקר.
• אין-בו (פלסבו) - תכשיר שדומה בצורתו לתרופת המחקר, אבל אינו מכיל תרופה פעילה.
• הטיפול המקובל - טיפול שהוכח כיעיל למחלה מסוימת ומקובל להשתמש בו לטיפול בחולים שלא במסגרת מחקר.
• מחקר כפול סמיות (double blind) - מחקר שבו גם הרופא וגם החולה  אינם יודעים איזה מהטיפולים החולה מקבל.
• מחקר פתוח – (בניגוד לניסוי סמוי) מחקר שבו גם הרופא וגם החולה יודעים איזה מהטיפולים החולה מקבל.
• קבוצת מחקר - קבוצת החולים העתידה לקבל את הטיפול החדש, הנבדק.
• קבוצת ביקורת - קבוצת החולים שתקבל את הטיפול הסטנדרטי המקובל בעת המחקר.
• רנדומיזציה - השיטה שבה נקבע באופן אקראי הטיפול שיקבל כל חולה בניסוי.

כתובות אינטרנט של מאגרי מחקרים קליניים בינלאומיים בסרטן המכילים מידע גם על ניסויים הנערכים במרכזנו:

• מאגר המחקרים הקליניים של המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב.

• מאגר המחקרים הקליניים של ארגון הבריאות הלאומי בארה"ב.
• מאגר המחקרים הקליניים של הארגון האירופי לחקר ולטיפול בסרטן.