דמנציה

מהי ירידה קוגניטיבית קלה ומהי דמנציה?

ירידה קוגניטיבית קלה מתארת מצב של פגיעה ביכולת החשיבה של אדם בתחום חשיבה יחיד או במספר תחומים (זיכרון, שפה, ריכוז ועוד) בהשוואה ליכולותיו בעבר ו/או בהשוואה לתפקוד נורמלי של אנשים שדומים לו מבחינת פרמטרים כמו גיל ושנות השכלה. יש להבדיל בין ירידה קוגניטיבית "שפירה" שקשורה בגיל, והיא בד"כ מינימלית ולא מחמירה ובין מצב שמהווה התחלה של מחלה אשר עלולה, בסופו של דבר, לפגוע ביכולת התפקוד.  דמנציה (בעברית – קהיון) הוא מונח המתאר מצב שבו תפקודי החשיבה של אדם נפגעים במידה משמעותית עד כדי שאינו יכול לתפקד בחיי היומיום באופן עצמאי, כפי שנהג לפני שלקה בדמנציה. המצבים השכיחים שגורמים לפגיעה ברקמת המוח ולירידה בתפקודי החשיבה כוללים מחלות ניווניות של המוח, ובראשן מחלת אלצהיימר, מחלות כלי דם קטנים של המוח, או שילוב.

מחלת אלצהיימר

מחלת אלצהיימר מתאפיינת בשקיעה של חלבונים בתוך תאי העצב ומחוץ להם, הקשורים בפגיעה בתפקוד רקמת המוח בשל כשל בהעברת מידע בצמתים שבין התאים (הסינפסות), פגיעה בתפקוד תאי העצב ותאי התמיכה ובסופו של דבר מוות של תאי עצב. התפשטות המחלה ברקמת המוח מתאפיינת במעורבות מוקדמת של אזורים החיוניים לקידוד של מידע חדש ויצירת זיכרונות, ולכן הפגיעה בזיכרון לטווח קצר הינה אחד התסמינים הראשונים המאפיינים את המחלה. התהליכים המוחיים מתרחשים שנים רבות לפני הופעת הפגיעה בזיכרון ובשאר תפקודי החשיבה. פרק זמן זה מכונה בספרות המקצועית התקופה ה"א-תסמינית" של מחלת אלצהיימר. בתקופה זו ניתן להתערב באמצעים שונים ולשנות במידה משמעותית את זמן הופעת התסמינים (הירידה בתפקודי החשיבה) ולדחות את הפגיעה התפקודית, היא הדמנציה.

"גורם סיכון" להופעת מחלה כלשהי

באפידמיולוגיה, גּוֹרֵם סִכּוּן הוא משתנה הקשור בסיכון מוגבר לתחלואה. הקשר בין גורם הסיכון לתחלואה אינו בהכרח קשר סיבתי ישיר, אלא קשר סטטיסטי מתאמי. כך למשל, הליכה במרכז כביש סואן הינה גורם סיכון לפגיעה גופנית כתוצאה מדריסה, אולם לא בהכרח כל מי שילך במרכז הכביש יפגע. ישנם גורמי סיכון שאין בכוחנו להשפיע על קיומם. לדוגמא, גיל או מין. מאידך, ישנם גורמי סיכון רבים שביכולתנו להקטין משמעותית ובכך להקטין את הסיכון לחלות.

גורמי הסיכון למחלת אלצהיימר ולדמנציה

ישנם גורמי סיכון למחלת אלצהיימר כמו גיל מבוגר וסיפור משפחתי, שאינם ניתנים לשינוי. אולם, ישנם גורמי סיכון עליהם ניתן להשפיע במידה רבה וכך להקטין משמעותית את הסיכון לירידה קוגניטיבית ודמנציה. במחקר שבדק את כלל העדויות המחקריות לגבי גורמי סיכון לירידה קוגניטיבית ודמנציה נמצא כי קיימת תשתית מחקרית טובה לקבוע כי פעילות גופנית אירובית סדירה ואיזון גורמי סיכון למחלות כלי דם (בעיקר סוכרת, השמנת יתר, עישון ויתר לחץ דם) מפחיתים במידה משמעותית את הסיכון לירידה קוגניטיבית ודמנציה. בריאות המוח מושפעת מבריאות הלב וכלי הדם. לב בריא מבטיח אספקת דם למוח, וכלי דם בריאים מאפשרים לדם עשיר בחמצן ושאר חומרים להגיע למוח על מנת שיוכל לתפקד באופן אופטימלי.

כמו-כן קיימות עדויות מחקריות חזקות שפעילות קוגניטיבית מגוונת ופעילות חברתית לאורך החיים מפחיתות את הסיכון לפתח אלצהיימר ודמנציה. חוקרים רבים מאמינים כי השכלה לאורך החיים בונה "רזרבה קוגניטיבית" שמאפשרת יכולת פיצוי על שינויים מוחיים במצבים של מחלה. השכלה רחבה מגדילה את מספר הנוירונים, מגדילה ומחזקת את הקישוריות בין תאי העצב ולכן מאפשרת גיוס של רשתות "חלופיות" במצבים בהם יש פגיעה ברשתות עצביות בשל מחלת אלצהיימר.

חבלת ראש טראומטית היא מצב בו פעולת המוח התקינה נפגעת בעקבות מכה או חדירה של הגולגולת על ידי גוף זר. חבלות ראש יכולות להיות בעלות דרגות חומרה שונות, הנבדלות זו מזו במידת הפגיעה בתפקוד המוח ובהכרה. ככל שעולה חומרת החבלה, כך עולה הסיכון להתפתחות מאוחרת של ירידה קוגניטיבית ודמנציה. עוד יותר מסוכנים הם מצבים בהם ישנן חבלות ראש חוזרות ונשנות לאורך החיים. על כן, מומלץ לנקוט באמצעי מניעה מחבלות ראש, הכוללים בין השאר, חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים או בפעילויות ספורט אתגרי, חגורת בטיחות בעת נסיעה ברכב וכד'.

מה מומלץ לעשות על מנת למנוע מחלת אלצהיימר ודמנציה?

• לעקוב ולאזן ערכי לחץ דם, סוכר, כולסטרול וטריגליצרידים על פי המלצות רופא המשפחה.
• לשמור על דיאטה ים תיכונית עשירה בפירות וירקות טריים, שמן זית ודגים, ודלה במוצרי חלב, בשר ואלכוהול.
• להקפיד על פעילות גופנית אירובית סדירה, מתונה. 3-4 פעמים בשבוע 30-45 דקות בכל פעם.
• להתמיד בפעילות מנטלית וחברתית מגוונת.