אנדוסקופיה ובדיקות אבחון נוספות

אחת מדרכי האבחון הבסיסיות ביותר למחלות דרכי העיכול מבוססת על בדיקה אנדוסקופית.

בדיקה אנדוסקופית הינה בדיקת אבחון והסתכלות פנימה לדרכי העיכול, תוך שימוש באנדוסקופ, שהינו צינור גמיש ודק, שבקצו מקור אור ומצלמה זעירה המאפשרת הסתכלות ישירה אל חללים פנימיים בגוף. האנדוסקופ משמש לאבחון ואף מאפשר לקחת דגימה (ביופסיה) או לבצע פעולות טיפוליות- בהתאם למקרה ולצורך.

גסטרוסקופיה- בדיקה של רירית הוושט, הקיבה והתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק) באמצעות החדרת אנדוסקופ דרך הפה. בבדיקה עצמה ניתן לקבל מידע ראשוני מאקרוסקופי (מהסתכלות הישירה) ובהתאם לצורך לקיחת דגימה (ביופסיה) לבחינת הימצאות של חיידק הליקובקטר פילורי, האחראי לכיב (אולקוס) של הקיבה או התרסריון.

קולונוסקופיה- בדיקה של כל המעי הגס וחלק מהמעי הדק באמצעות קולונוסקופ, שהינו צינור דק וגמיש,  המוחדר דרך פי הטבעת ומובל במעלה המעי הגס. בבדיקה זו, ניתן להוציא דגימות לבדיקה מיקרוסקופית באמצעות מלקחיים גמישים שמועברים דרך הקולונוסקופ, וכן להסיר פוליפ במצב של דימום רקטלי.

סיגמואידוסקופיה - בדיקה של החלחולת ושל המעי הגס הסיגמואידי (פרשדון) באמצעות מכשיר צפיה שנקרא סיגמואידוסקופ. בבדיקה זו נחסכת ההכנה הנדרשת לקראת בדיקת קולונוסקופיה אולם, האזור הנבדק הינו מצומצם יותר.

אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלבERCP) ) - בדיקה לאבחון הצינורות המובילים אל התריסריון מן הכבד, כיס המרה והלבלב, המבוססת על החדרת אנדוסקופ והזרקת חומר ניגוד. בדיקה זו נדירה בקרב ילדים אולם  במקרה הצורך, תבוצע הבדיקה בשיתוף עם המכון לדרכי העיכול והכבד של המרכז הרפואי תל-אביב.

אולטרסאונד אנדוסקופי (EUS) - בדיקה לאבחון צינור מערכת העיכול ואיברים פנימיים קרובים כמו הלבלב וכיס המרה, באמצעות החדרת אנדוסקופ שבראשו מתמר אולטרסאונד. הקצה החיצוני של האנדוסקופ מחובר למחשב ההופך את ההד החוזר מהמתמר לתמונת אולטרסאונד. בשיטה זו מתקבלת תמונת הדמיה מדויקת יותר וכן מידע מהימן יותר אודות האיבר הנבדק למול אולטרסאונד חיצוני על-פני הבטן. שיטה זו מאפשרת גם לקיחת דגימה (ביופסיה). הבדיקה מבוצעת בשיתוף עם המכון לדרכי העיכול והכבד של המרכז הרפואי תל-אביב.

אנו, צוות היחידה, מאמינים כי ניתן לבצע את הבדיקות האנדוסקופיות בדרך נעימה יותר, ללא כאבים או סבל מיותר של הילד ומשפחתו. לכן, הבדיקות מבוצעת בהרדמה כללית, על ידי רופאה מרדימה מומחית לילדים, אשר משגיחה על הילד במהלך הבדיקה. הרדמה זו שונה מהרדמה שמבוצעת בחדר ניתוח, היות והילד נושם בכוחות עצמו בזמן השינה. באופן זה, הילד עובר את הבדיקה בבטחה, מבלי לחוות כאב או טראומה נפשית.

טרם הבדיקה אנו עורכים פגישת ייעוץ עם האחות האחראית של היחידה שבמהלכה מקבלים הדרכה על מהות הבדיקה וההכנה הנדרשת של הילד, לביצוע בדיקה אופטימלית. 

לאחר הבדיקה הילד חוזר לחדר התאוששות שם הוא מתעורר בנוחות, ומקבל שתייה ומזון. בתום ההתאוששות,  הילד משוחרר לביתו עם תוצאות מפורטות של הבדיקה, אשר לעיתים כוללות אף צילומים מתוך הבדיקה עצמה.

אנו מבצעים ביחידה בדיקות אבחון נוספות כגון: תבחיני תנועתיות, מנומטריה של הוושט ופי הטבעת, תבחין ניטור חומציות הוושט, תבחיני נשימה שונים לספיגת סוכרים ולקטוז וכן, ביופסיה של הכבד.

מחלות מעי דלקתיות

מחלות מעי דלקתיות הינן מחלות הפוגעות במערכת העיכול. שתי המחלות הנפוצות הינן קוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis), שהינה דלקת כרונית של רירית המעי הגס ומחלת קרוהן (Crohns), המתבטאת בדלקת העלולה לפגוע בכל חלק ממערכת העיכול, אך בעיקר בחלק הסופי של המעי הדק והמעי הגס. מחלות אלו מתבטאות בתסמינים אופנים דוגמת: כאבי בטן, חום, שלשולים בליווי ריר ודם, חוסר תאבון, ירידה במשקל וחולשה כללית. כמו כן, קיימים תסמינים ייחודיים לכל מחלה כגון: פריחה, פצעים בפה ובפי הטבעת, אבנים בכליות, עיכוב התפתחות גופנית בקרב מתבגרים, חסימות מעיים והתהוות פיסטולות (נצורים) בין מערכת העיכול לחלקים אחרים בגוף  (בעיקר במחלת הקרוהן).

אבחון המחלות מבוסס על בדיקת רופא/ה מקיפה, בדיקות דם, בדיקות הדמיה בהתאם לצורך וכן בדיקות זעיר-פולשניות של דרכי העיכול העליונות (גסטרוסקופיה) או התחתונות (קולונוסקופיה/סיגמואידוסקופיה).

הטיפול מבוסס על גישה רב-תחומית הכוללת טיפול תרופתי בשילוב ייעוץ תזונתי. במקביל ניתן ייעוץ פסיכולוגי ומתקיימות קבוצות תמיכה להורים ולילדים.

בעשורים האחרונים חלה ירידה הדרגתית בשכיחות של קוליטיס כיבית למול עלייה בשכיחות קרוהן. מחלות כרוניות אלו נוטות להתגלות בגיל צעיר והן מאופיינות בהתקפים והפוגות לאורך כל מעגל החיים.

משמעות הדבר הינה שהילד נדרש להתמודד, כבר מגיל צעיר, עם מחלה כרונית שיש לה השלכות לא רק על התחושה הגופנית אלא אף על הדימוי העצמי, חיי החברה, הישגים בלימודים, פעילות פנאי ותחביבים, ולמעשה על כל עולמו. על כן, מטרת הטיפול הינה למנוע, ככל הניתן, אשפוזים מיותרים, לטפל בתסמינים, לצמצם את תופעות הלוואי של התרופות, ולאפשר לילד להמשיך ולנהל אורח חיים רגיל. 

כאבי בטן חוזרים בילדים - תסמונת המעי הרגיש

תסמונת המעי הרגיש (IBS-Irritable Bowel Syndrome) מאופיינת בפעילות יתר של מערכת העיכול ובסף רגישות נמוך יותר לכאב. תסמונת זו הינה ההפרעה השכיחה ביותר מבין ההפרעות של מערכת העיכול.

כ- 10% מהאוכלוסייה סובלים ממנה. שכיחותה גבוהה יותר בקרב נשים, ובעיקר בקרב נערות צעירות. הסיבות לתסמונת המעי הרגיש אינן ידועות. יש חוקרים המייחסים את ההפרעה לשינויים הורמונאליים (בעיקר כשמדובר בנשים או בתקופת המחזור החודשי), יש המייחסים את ההפרעה לשימוש באנטיביוטיקה הפוגעת באוכלוסיית החיידקים במעיים, ואילו חוקרים אחרים מייחסים את התסמונת לשינויים בעצבי השרירים במעי או המערכת העצבים המרכזית, המשפיעים על תפקוד המעי.

בשנים האחרונות פורסמו מספר עבודות מחקר, המצביעות על הקשר בין תחושת יתר לכאב, תנועתיות של המעי ופעילות הציר מוח-מעי, המערב את מערכת העצבים המרכזית ומתווכים נוירו-אימונו-אנדוקריניים, כדוגמת: סרוטונין, המשמש כגורם המקשר בהולכה בין תאי עצב (נוירוטרנסמיטור), ונמצא ברובו המכריע במערכת העיכול. מסלול הקשר מוח-מעי הינו דו-סטרי כאשר התרחשויות מוחיות (תחושות, קוגניציה, רגשות) משפיעות על פעילות המעי, ופעילות המעי (תנועתיות יתר, עוויתות) משפיעות על מערכת העצבים המרכזית והמוח.

פעילות הציר מוח-מעי מושפעת גם ממצבי לחץ, מצבי רוח וגורמים פסיכו-סוציאליים שונים.

לתסמונת המעי הרגיש אין סימנים פיזיולוגיים או ביולוגיים ספציפיים ותסמיני המחלה משתנים מילד לילד. עם זאת, קיימים מספר תסמינים נפוצים, ביניהם: כאבי בטן, תחושת נפיחות, ריבוי גזים, עוויתות, תחושת דחיפות במתן צואה, אי סדירות בהרגלי צואה (שלשול, עצירות או שילוב של השניים), צואה רכה או רירית, ותחושה של התרוקנות לא שלמה.

לתסמונת המעי הרגיש אין בדיקת אבחון ספציפית ולכן, האבחון מתבסס על בדיקת רופא/ה מקיפה, תהליך שלילת גורמים אחרים לבעיה, ביצוע בדיקות צואה ובדיקות אנדוסקופיות של דרכי העיכול, בהתאם למקרה ולצורך.

שינוי הרגלי תזונה (צריכת סיביים תזונתיים, ריבוי שתייה, אכילה בזמנים קבועים והימנעות ממזונות בעייתיים), לצד שינוי באורחות חיים (הפחתת מתחים ולחצים נפשיים במקביל לפעילות גופנית קבועה) עשויים להקל באופן משמעותי על תסמיני המחלה. בצד זאת, היפנוזה רפואית, טיפול פסיכולוגי וטיפול בביו-פידבק הוכחו כיעילים בטיפול בבעיה. טיפול תרופתי, המכוון לתסמינים הפיזיולוגיים יינתן רק במידה והתסמינים הינם בחומרה בינונית ומעלה, או שהתסמינים לא חלפו עקב שינוי תזונתי ושינוי באורחות החיים.     

מחלות כבד בילדים

היחידה שלנו מתמחה באבחון ובטיפול במחלות כבד בילדים. כאשר עולה החשד למחלת כבד אנו מבררים תחילה  באם מדובר על בעיה שנוצרה בכבד באופן ראשוני, או על מעורבות הכבד, כאיבר מרכזי בגוף, במחלה מערכתית אחרת, הפוגעת גם באיברים אחרים. הסיבות להתפתחות מחלת כבד הינן מגוונות וכוללות בין השאר: מחלות כבד דלקתיות על רקע זיהומי כגון: הפטיטיס ויראלי מסוג  A, B, C וסוגים אחרים. קבוצה אחרת היא מחלות כבד הקשורות להופעת צהבת ממושכת בילוד- תופעה שכיחה אשר במרבית המקרים חולפת מאליה, אולם במקרים מסוימים היא עשויה להצביע על מחלה משמעותית כגון: בעיות אנטומיות מולדות של הכבד, מחלות של חסימות דרכי המרה תוך כבדיות או חוץ כבדיות ודלקות כבד הקשורות לבעיות מטבוליות (חילוף החומרים בגוף) או זיהומים תוך-רחמיים. לרשות צוות היחידה עומדות שיטות טכנולוגיות מתקדמות לאבחון מחלות אלו, ביניהן: בדיקות דם, בדיקות מולקולריות, אמצעי הדמיה מגוונים, בדיקות זעיר-פולשניות כגון: MRCP, ERCP, ביופסיות כבד ועוד.  

גשר להשתלה

השתלת איברים היא תמיד ברירת מחדל עקב חוסר יכולת לטפל במחלה בדרגה חומרה גבוהה, כשל כבדי או סיבוכי מחלה מסכני חיים. במסגרת היחידה אנו דואגים לטיפול ומעקב אחר ילדים הזקוקים להשתלת כבד. ליחידה קשרים טובים עם מספר מרכזי השתלה בארץ ובחו"ל ואנו דואגים ללוות את הילד לאורך כל התהליך משלב ההכנה להשתלה ועד לחזרה לשגרה. השתלה אינה סוף פסוק אלא תחילתה של דרך ארוכה אל עבר החזרה לחיי היום-יום. מושתלי כבד, מבוגרים וילדים כאחד, זקוקים למעקב רפואי צמוד, טיפול תרופתי למניעת דחייה של הכבד המושתל וייעוץ רב-מקצועי על מנת לחזור לשגרה. אנו מעניקים סיוע זה תוך שיתוף-פעולה הדוק עם מרכז ההשתלה בחו"ל והצוות הרפואי שם.    

מחלת  הכבד השומני (NAFLD)

מחלת הכבד השומני שאינה על רקע אלכוהול  (Non Alcoholic Fatty Liver Disease - NAFLD) הינה מחלה המאופיינת בהצטברות שומן בתאי הכבד, החורגת מהכמות הנורמלית (עד 5 אחוזים), המתרחשת כאשר כמות השומן הנכנסת לכבד עולה על כמות השומן היוצאת ממנו. מחלה זו שנחשבה בעבר כתופעה שפירה עלולה לגרום, עם השנים, לדלקת הכבד (סטאטוהפטיטיס), ואף לפיברוזיס (הצטלקות של רקמת הכבד) עד לשחמת הכבד.

מחלה זו אינה אופיינית רק למבוגרים ובשנים האחרונות, אנו עדים למגמת עלייה בשכיחותה גם בקרב אוכלוסיית הילדים, בעיקר בעלי משקל עודף. תופעה זו קשורה להשמנה, סוכרת, עודף שומנים בדם ובעיקר טריגליצרידים ולהתפתחות תנגודת לאינסולין.

עם העלייה בשכיחות ההשמנה בקרב ילדים בכל העולם המערבי, לרבות בישראל, הפכה מחלת הכבד השומני למחלת הכבד השכיחה ביותר במדינות המערב. בישראל, כ- 20% מן הילדים סובלים מהשמנת יתר, מתוכם 25%-50% יסבלו מכבד שומני.כ- 2%-5% מקרב ילדים שאינם בעלי עודף משקל ילקו אף הם במחלה. מחקר שבצענו ביחידה, הצביע על שכיחות של כבד שומני בקרב 60% מהילדים הסובלים מהשמנת יתר, אחוז הגבוה יותר מהמדווח בספרות המקצועית. כמו כן, נמצא כי קיים קשר מובהק בין מידת ההשמנה לשכיחות ההופעה של כבד שומני, וכי הטווח של כבד שומני רחב יותר מזה הנקבע ע"י בדיקת אנזימי כבד בלבד. עוד נמצא כי הגורמים לכבד שומני הינם: מין זכר, BMI גבוה, רמת שומנים גבוהה בדם ותנגודת לאינסולין.

לרוב החולים אין כל תסמין של מחלה, והם אינם מודעים לה. במידה וקיימים תסמינים הם כוללים כאבי בטן לא ספציפיים, אי נוחות בצד הימני של הבטן ועייפות מוגברת.

אבחון המחלה מתגלה במקרה, בבדיקת דם עם רמות מוגברות של אנזימי כבד (ALT ו-AST), אשר עשויים להעיד על נזק לתאי הכבד. לעיתים תהיה הגדלה של הכבד או יופיעו גידולים דמויי יבלת בעורף, בבית השחי או מעל המפרקים. סימנים אלה ניתנים לאבחון בבדיקה גופנית של רופא/ה. בכל מקרה, אישוש המחלה יתבצע ע"י בדיקת אולטרסאונד בטן, אשר מאבחנת הצטברות של שומן בכבד. 

עבודת מחקר שבוצעה ביחידתנו, הצביעה על אולטרסאונד בטן כבדיקה חיונית לילדים הסובלים מהשמנה.  

כמו כן, בביה"ח שלנו פותחה שיטה מיוחדת לבדיקת המחלה, המבוססת על השוואת צפיפות רקמת הכבד לרקמת הכליה ופועלת מרפאה ייחודית לטיפול רב-תחומי בכבד שומני, המבוסס על ייעוץ תזונתי במטרה להוריד במשקל, בשילוב עם טיפול תרופתי.

בעיות גדילה ושגשוג (Failure To Thrive FTT)

העדר שגשוג הינה תופעה שכיחה בקרב פעוטות ולעיתים גם בקרב ילדים, שעיקרה אי עליה במשקל ועיכוב בגדילה ובצמיחה הגופנית. קיימות סיבות רבות להיווצרות התופעה, ביניהן מחלת הצליאק, שהינה רגישות לדגנים, בעיית ספיגה של מזונות שונים, קושי בבליעה או בהאכלה וכן בעיות פסיכולוגיות-נפשיות. לכן, כל תינוק שאינו עולה במשקל או ילד הנמצא מתחת לעקומת הגדילה, עובר אבחון ובירור מקיף לאיתור הגורם לבעיה. במידה ונמצא גורם ספציפי, יותאם טיפול רפואי לפתרון הבעיה. אולם במקרים רבים, הגורם אינו מאותר ולכן, הילד ימשיך להיות במעקב רפואי צמוד תוך מתן ייעוץ תזונתי והמלצות בדבר כלכלה עשירה ומותאמת לצורכי הילד. במקרים קיצוניים בלבד, תינתן הזנה תוך-ורידית להשלמת האנרגיה החסרה לגוף.        

תזונת ילדים

לתזונה תפקיד חשוב ביותר בגדילה ובהתפתחות של ילדים בכל שלב ושלב בחייהם: בינקות, בילדות המוקדמת ובגיל ההתבגרות. בשנה הראשונה לחיים המזון הטוב ביותר לתינוק הינו חלב אם, אשר מספק את כל צרכיו התזונתיים של התינוק. במהלך שנה זו יתווספו מזונות נוספים כגון: פירות, ירקות ודייסת דגנים. מגיל שנה ואילך מזון הפעוט מתחיל להידמות למזון מבוגר, אולם במינונים הרבה יותר קטנים ובהתאמה למגבלות האכילה של הילד.

עם זאת, תזונת פעוטות וילדים קטנים טומנת בחובה הרבה אי-וודאות וקשיים הנובעים לא רק מהעדר ידע וחוסר ניסיון של הורים אלא מבעיות בריאותיות אמיתיות שיש לתת להן מענה גם בהיבט התזונתי.

במצבים של חולי כרוני, העדר שגשוג וגדילה, בעיות הקשורות לספיגה של מזון, התפתחות אלרגיה או רגישות לסוגי מזון מסוים, מחלות דלקתיות של המעי הגס, מחלות כבד או מצבי חולי אחרים, לתפריט תזונתי השלכות מרחיקות לכת על מצבו הבריאותי של הילד. לכן, במסגרת היחידה לגסטרואנטרולוגית ילדים ניתן ייעוץ תזונתי רב-מקצועי המשלב בין הטיפול הרפואי, ובניית תפריט תזונתי העונה לצרכים המיוחדים של המצב הבריאותי של הילד.

באופן זה לא רק ניתנת התייחסות למחלה אלא גם פוטנציאל ההחלמה והגדילה מתממש במלואו.

צוות היחידה לגסטרואנטרולוגיית ילדים פועל בשיתוף פעולה עם המרפאה להפרעות אכילה בילדים והמרפאה לטיפול בהשמנת יתר בילדים.