מנהל: פרופ' דון סילברברג

במחקר קליני שבוצע במרכז הרפואי ת”א נמצא קשר ישיר בין רמת ההמוגלובין בדמם של חולים הסובלים מאי ספיקת לב בחומרה קשה, לבין התפקוד הכלייתי שלהם ומצבם הכללי.

המחקר, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה הנפרולוגית למרפאה לאי ספיקת לב שבמחלקה הקרדיולוגית, הינו מחקר רטרוספקטיבי שסקר 142 חולים שטופלו במרפאה לאי ספיקת לב, מתוכם נבחרו 26 חולים שסבלו מאי ספיקת לב קשה ושרמת ההמוגלובין בדמם היתה נמוכה.

במסגרת המחקר, טופלו חולים אלה במתן זריקות ברזל לוריד ובתוספת הורמון בשם אריטרופוייטין, המיוצר על ידי הכליות.
טיפול חדשני זה, הביא לעלייה משמעותית ברמת ההמוגלובין בדם ולשיפור משמעותי במצבם של החולים, שהתבטא בראש ובראשונה בירידה ניכרת בתדירות האשפוזים, בירידת הצורך בנטילת תרופות משתנות (טיפול מקובל באי ספיקת לב) ובתפקוד יעיל יותר של הלב והכליות.
כמו כן, חל שיפור ניכר בקוצר הנשימה ממנו סבלו ובתפקודם היומיומי.

מחקר זה מהווה פריצת דרך רפואית, מבחינת שינוי התפיסה הטיפולית בחולי אי-ספיקת לב וההתייחסות לרמת ההמוגלובין שלהם כפקטור חיוני להתאמת הטיפול המיטבי.