המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

• כליה מתורם חי שורדת זמן ארוך יותר. לאחר 25 שנים כמחצית מהכליות המושתלות מתרומת חי עדין יתפקדו היטב. כמחצית מהכליות המושתלות מתורם מת יאבדו לאחר 10 שנים.

• ניתן להשתיל כליה מתורם חי באופן מיידי, לעיתים אף לפני שהחולה החל טיפול בדיאליזה. זמן ההמתנה לתרומה מהמת יכול להיות שנים ארוכות.

• רוב הכליות המושתלות מהחי פועלות היטב באופן מיידי, לעומתן כליות הנתרמות מהמת לעיתים קרובות לא פועלות היטב מייד.

שאלות נפוצות בנושא השתלת כיליה
מהי השתלת כליה?
האם כליותיי המקוריות יוסרו בניתוח ההשתלה?
מנין מתקבלים האברים להשתלה?

האם הניתוח, שצריך לעבור תורם חי, הוא מסוכן, קשה?

שמעתי שיש ”הצלבות”. מהי הצלבה?

מהי שיטת הקצאת איברים להשתלה?

האם כל איבר, אשר נתרם לצורכי השתלה, יתאים לכל מועמד?

מה הסיכוי ההצלחה של השתלת כליה?

סיבוכי ניתוח והרדמה

מהי השתלת כליה?
ניתוח בו משתילים בחולה כליה או כליה ולבלב, לפי המקרה, (במקרה שבנוסף על מחלה כליות החולה סובל גם מסכרת תלויית אינסולין מזה שנים רבות, או שהפגיעה הכפייתית נובעת מסיבוכי הסכרת,הידועה כגורמת לסיבוכים המערכות ואברים נוספים)
לאחר הצלחת ההשתלה, המושתל משתחרר מהתלות בדיאליזה.

האם כליותיי המקוריות יוסרו בניתוח ההשתלה?
הצורך בהסרת כליותיך המקוריות, לפני ההשתלה, נדיר ביותר. זה ייתכן, אם יש לך לחץ דם גבוה במיוחד, אשר איננו נשלט ע”י תרופות או דיאליזה, או אם כליותיך מדממות או מזוהמות.

מנין מתקבלים האברים להשתלה?
כליה להשתלה יכולה להגיע משני סוגי מקורות: מתורם חי או מתורם שנפטר.
מקורו של לבלב להשתלה הוא תמיד מן הנפטר.

התרומה מתקבלת מבן משפחה, או מידיד מאוד קרוב לחולה. במקרה, של תורם, שאיננו בן משפחה, מועמדותו להיות תורם צריכה לעבור אישור של ועדה פנימית של ביה”ח, ולאחר מכן, של ועדה עליונה. זאת על מנת להבטיח, בין השאר, שהתרומה איננה נובעת משיקולים הכרוכים בטובות הנאה לתורם (כספיים או אחרים).
חשוב לציין, שלאדם בריא, בעל שתי כליות מתפקדות, יש אפשרות לתרום אחת מכליותיו לחולה נזקק, מבלי שהתורם ניזוק בהמשך תפקודו.
יתרון מובהק בהשתלה מ”מקור חי” הוא בכך, שאפשר לתכנן מראש את תאריך ההשתלה באופן בלתי תלוי ברשימת הממתינים הכללית.

האם הניתוח, שצריך לעבור תורם חי, הוא מסוכן, קשה?
הניתוח שהתורם יעבור נחשב לניתוח בטוח יחסית.
יתרה מזאת, בבית החולים איכילוב פותחה גישה חדשנית, לפיה הכליה להשתלה מוצאת מגוף התורם בשיטת לפרוסקופיה. הכליה מוצאת דרך חתך באורך ארבעה ס”מ בלבד במקום המתאים, והמנותח ישוחרר לביתו אחרי יום התאוששות ומנוחה אחד!

שמעתי שיש ”הצלבות”. מהי הצלבה?
לעיתים יש למועמד להשתלה תורם חי, אשר מבחינת סוג הדם, או מסיבות אחרות, איננו מתאים למועמד זה. מצב דומה יכול להתקיים גם אצל מספר מועמדים אחרים.
באמצעות מאגר נתונים ממוחשב מרכזי, המצוי במרכז הלאומי להשתלות, ניתן לעשות הצלבה בין שני הזוגות (הזוג א + ב והזוג ג + ד ). א יתרום לד, ו ג יתרום ל ב.
ההצלבה מותנית בכך, שמתקיימת ההתאמה הדרושה לצורך ההשתלה (סוג דם ורקמות) בין התורם והמושתל בכל צמד. כך יוצאים שני הצדדים נשכרים.

מהי שיטת הקצאת איברים להשתלה?
כללית, כל החולים רשומים ברשימת מועמדים ארצית ממוחשבת. חולה, שאינו ברשימה הארצית, אינו יכול להיות מועמד להשתלה בישראל.
כעיקרון, האיבר מגיע לחולה באשר הוא, ללא קשר למרכז השתלות בו הוא רשום.

ההקצאה היא לפי שיטת ניקוד, המבוססת על:

התאמה בסווג הרקמות

גיל החולה

רמת הנוגדנים (PRA)

משך ההמתנה
החולה, בעל הניקוד הגבוה ביותר, יקבל את הכליה. אין למרכז ההשתלות, או לכל גורם אחר אפשרות לגרום לשינוי בתור שנקבע, ולהשתלה בחולה אחר על פני זה שנקבע עפ”י הקריטריונים הנ”ל.

כליה, שנתרמה ע”י תורם מתחת לגיל 18 , תושתל קודם כל במועמד צעיר מגיל 18.
כליה, שנתרמה ע”י תורם מעל גיל 65, תושתל בעדיפות למועמד מעל 60.

האם כל איבר, אשר נתרם לצורכי השתלה, יתאים לכל מועמד?
התשובה היא בהחלט לא.

חייבת להיות התאמה מלאה בין סוגי הדם של התורם והמועמד, כתנאי ראשון.
כמו כן, נבדקת מידת ההתאמה בין הרקמות של התורם והמועמד. התאמה טובה יותר תקטין את סיכויי הדחייה בעתיד.

בנוסף, האיבר להשתלה צריך להתאים למועמד גם מבחינת איכותו הכללית, גיל התורם ועוד פרמטרים משניים אך בעלי חשיבות.

צוות ההשתלה עושה כמיטב יכולתו לתת להשתלה את הסיכוי הטוב ביותר להצליח, ע”י צמצום גורמי הסיכון.

מה הסיכוי ההצלחה של השתלת כליה?
השתלת כליה מתבצעת כבר שנים רבות, יחסית, בעולם וגם בארץ.
בארץ לבד חיים היום למעלה מאלפיים משתלי כליה, אשר רבים מאד מהם אף הושתלו בארץ.
ובאחוזים, סיכויי הצלחת ניתוח השתלת כליה הם מעל 90%, כאשר התרומה היא מבן משפחה עם קשר דם, ומעט פחות כאשר התרומה היא ממקור אחר.
ההצלחה נמדדת לא רק בהצלחה של הניתוח, אלא גם בקליטה טובה של השתל וחזרת המושתל לתפקוד נורמאלי.

במקרה נדיר של ניתוח שניכשל, החולה בד”כ יחזור לנקודת ההתחלה, כפי שהיה ערב ההשתלה. (דיאליזה עד שיוחלט בהתייעצות משותפת אם החולה רוצה, ואם ומתי יוכל לעבור השתלה חוזרת).
ברוב במקרים, היא יכול לבחור בהשתלה חוזרת, אם כי האופציה של המשך טיפול בדיאליזה אף היא קיימת.

לצורך בדיקת התאמתך להשתלה, תתבקש לבצע סדרת בדיקות, אם במסגרת מרפאות החוץ או במסגרת אשפוז קצר, שלאחריה תהיה לרופא תמונה טובה לגבי מצבך הרפואי הנוכחי.

עתה יוכל הרופא להעריך את סיכוייך לעבור את ההשתלה בהצלחה, ובהתאם לכך תהיה החלטתו.
כולנו רוצים שההשתלה תצליח, ולכן ננסה להבטיח, שאתה מתקבל למועמדות במצב שנותן סיכוי טוב להצלחה.

המחלקה הנפרולוגית תהיה שותפה לתהליך הבדיקה וההערכה.

הסיכון, בשלב זה, הוא כמובן, שאם תמצא מתאים להשתלה, בגלל גורמי סיכון אלה או אחרים, הרי שההשתלה לא תתבצע, או תדחה לזמן בלתי מוגבל.

בין גורמי סיכון אפשריים אפשר למנות:

מחלות אחרות (בעיות לב / ריאה, מחלה ממארת).

מצב גופני כללי ירוד.

מצב זיהומי מתקדם (יטופל לפני ההשתלה, אם אפשר).

גיל מבוגר מאד.

קיום נוגדנים מסוכנים לאיבר המושתל.

מצב נפשי קשה.
ועוד...

סיבוכי ניתוח והרדמה
כמו בכל ניתוח, גם בניתוח ההשתלה, ייתכנו סיבוכים בלתי צפויים מראש. בניתוח זה,שעקרונית איננו קשה או מסובך מניתוחים אחרים בסדר גודל כזה, מספר הסיבוכים הוא קטן, והצוות הכירורגי המנוסה שלנו יודע בדרך כלל להתמודד בהצלחה עם בעיות כאלה.

סיכוני ”פוסט - ההשתלה” (מיד אחרי הניתוח)
הניתוח הצליח ועתה צריך להמתין כדי לוודא שהאיבר המושתל אכן נקלט ונכנס לפעולה.
יש מצבים בהם הקליטה מיידית, ויש שהכליה ”רדומה” בזמן הראשון ורק אח”כ מתעוררת ונכנסת לפעולה.
אין לבלבל מצב זה עם מצב ”דחייה” שעליו נדבר בהמשך.
הסיכון האמיתי הוא, שמסיבה זו או אחרת הכליה איננה נקלטת בגופך לחלוטין, אך זה מקרה נדיר ביותר.

סיכוני דחייה
הכליה המושתלת, כמו כל איבר מושתל אחר, עלולה להדחות ע”י גופך בכל זמן זה או אחר.
אם מתרחשת דחייה ואין בה טיפול מתאים בתוך הזמן שעומד לרשותנו, אתה עלול לאבד את הכליה. עם זאת הצוות הרפואי היינו בעל ניסיון רב ומיומנות בהתגברות ומניעת תקלה כזאת.

אם וכאשר תעבור את תהליך השתלת הכליה, תקבל מאתנו הסבר מפורט, הן על מהות הדחייה, על הדרך להימנע ממנה, ודרך הטיפול בה כאשר היא קורה.

מה שעליך לדעת כרגע, ולהכניס למערכת השיקולים שלך, זו העובדה, שניתן לחיות עם סיכון זה שנים רבות, אלא שהדבר דורש טיפול מונע, משמעת ואחריות.

הדחייה ניתנת לטיפול אם המושתל והצוות הרפואי לציידו, ערניים ורגישים להתפתחות סימני אזהרה מוקדמים. בד”כ התהליך הפיך, כלומר אפשר להחלים מהדחייה.

חשיפה לזיהום ולמחלות
עקב החלשת המערכת החיסונית (פעולה שאנו מבצעים כהגנה על השתל), הגוף חשוף יותר להדבקות ממחלות וזיהומים. מודעות גבוהה והימנעות מהדבקות כזו (שהיה במקומות צפופים מאד, באווירה של מחלות וכדומה), יקטינו סכנה זו.

לעיתים, זיהום כזה עלול לגרום להתפתחות תהליך דחייה של הכליה.

יחידת ההשתלות - חטיבה כירורגית ב' - המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי